ענין "מחרת-השבת"
וחג השבועות



אמר הכתוב: "וספרתם ממחרת השבת מיום הביאכם את עומר התנופה שבע שבתות תמימות תהיינה: עד ממחרת השבת השביעית תספרו חמישים יום והקרבתם מנחה חדשה לה'." ויקרא כ"ג, טו-טז.

מה פירושה של מלת "שבת" בכתובים אלה? חכמי התלמוד הבחינו בין מלת "שבת" שבהתחלת הפסוק ובין "שבע שבתות" שבסוף אותו הפסוק באומרם שה"שבת" הראשונה המוזכרת אינה אלא חמישה עשר בניסן, המועד הראשון של חג המצות, ושפירוש מלת "שבת" הוא "מועד". אומנם לדעתם פירוש "שבע שבתות" הוא "שבע שבועות" ומלת "שבת" במובן זה פירושה "שבעה ימים"! לפי זה, "ממחרת השבת השביעית" שבפסוק השני פירושו ממחרת השבוע השביעי שאחרי ששה עשר בניסן, ולכן לדעתם חג השבועות אינו נופל ביום קבוע מתוך ימי השבוע.

אומנם טענו חכמי האמת שאי-אפשר לקחת מלה אחת המופיעה פעמים בפסוק אחד ולפרש אותה בשתי צורות נוגדות מבלי שהתורה תפרש הבדל זה בעצמה, ובצורה ברורה שאין להכחיש אותה. ואמרו שאין "שבת" אלא שבת ממש, יום השביעי של השבוע. התורה מעולם לא כנתה יום אחר בשם "שבת". ה"מועד", בו מותר הבישול והבערת אש, בוודאי אינו שבת, ומאימתי נקרא שבוע "שבת"!? לכן חכמי המקרא אמרו ש"ממחרת השבת" היא בוודאי יום ראשון! "שבע שבתות" שבעה סופי שבוע הן, שבתות ממש, ימי שביעי אותם ברך וקדש ה'. ומתוך כך, גם "ממחרת השבת השביעית" היא יום ראשון השביעי אחרי התחלת הספירה. אומנם נשאלת השאלה ממחרת איזו שבת הניף הכהן את עומר התנופה לפני ה'? ממתי מתחילים לספור את שבע השבתות? התשובה באה בפירוש בפסוק י' של אותו פרק! אמרה התורה: "כי תבואו אל הארץ אשר אני נותן לכם" וכו'. השבת שממחרתו מתחילה הספירה היא השבת הדבוקה לכניסת בני ישראל לארץ ישראל! עיון בספר יהושע פרק ד', פסוק י"ט מגלה כי נכנסו בני ישראל לארץ בעשירי לניסן. עיון נוסף בפרק ה', פסוק י"א מגלה כי ביום חמישה עשר בניסן, ממחרת זבח קרבן פסח (שהוא בארבעה עשר בין הערבים), הניפו את העומר ואכלו מעבור הארץ. ליל הקרבן, לכן, היה מוצאי שבת וביום ראשון, אשר באותה שנה נפל במועד ראשון של חג המצות (ולא למחרתו כדעת חכמי התלמוד), התחילו לספור.

המסקנה היא: "שבת" היא שבת ממש. השבת, שממחרתה מתחילים לספור, היא השבת הקרובה ביותר ליום כניסת בני ישראל לארץ בימי יהושע. בזמן יהושע אותה שבת היתה ארבעה עשר בניסן. לכן אם יקרה מועד חג המצות ביום ראשון מתחילים לספור באותו יום שהוא מחרת "שבת כניסת ישראל לארץ". אם לאו, אזי לוקחים את השבת הקרובה ביותר ליום כניסת ישראל לארץ, שהיא תמיד בתוך ימי חג המצות, (אם אינה נופלת בארבעה עשר בניסן) ומתחילים לספור ממחרתה. לכן, חג השבועות חייב ליפול תמיד ממחרת השבת השביעית מכניסת ישראל לארץ בזמן יהושע וכמובן ש"מחרת שבת" היא יום ראשון, ודעו להשיב לטועים!


יהמ הרותה

Send Us Mail!


Sign Guestbook Send Us Mail!